דובר רבות כי הבעיה עם פלסטיק היא כי הוא אינו מתכלה, מחקרים שנעשו לאחרונה מראים איום קריטי ורחב הרבה יותר מאשר חופים ונחלים מטונפים, וגרוע באותה רמה כמו הסתבכות, חנק ומוות של אינספור ציפורים ויצורי ים.
פלסטיק אינו מתכלה ומיליוני טונות של פלסטיק אשר מוצאים את דרכם אל האוקיינוסים בעולם כל שנה, מתפרקים – ומהר.
אור השמש, גלים ורוח מפרקים את הפלסטיק למרק של רעלים וחומרים מסרטנים, תרכובות דמויי אסטרוגן אשר פוגעות בכל צורת חיים. לתרכובות אלו יש השפעות חמורות, מבסיס שרשרת המזון ועד לרמות הגבוהות ביותר, השפעות אלו עשויות לכלול ירידה משמעותית בפעילות הרבייה בחלקים קריטיים בשרשרת המזון. עם התקדמות מהירה יותר ועם השלכות מידיות חמורות יותר מכל איום סביבתי אחר, אותם תרכובות כבר משפיעות בצורה ישירה על בני אדם, בין ההשפעות ניתן למנות פמיניזציה של בנים, התבגרות מוקדמת של בנות, מגוון השפעות חמורות על העובר וההריון, סיכון מוגבר לסרטן, הזדקנות מוקדמת ועוד.
עד כה רוב המחקר התמקד בהשפעות השימוש בפלסטיק בתחום המזון, השתייה (אחסון ובישול). צמצום בהיקף השימושים הללו הוא צעד חשוב לצמצום בעיות בריאות וצמצום פסולת פלסטיק, אך לפלסטיק מאות שימושים אחרים – תיקים, אריזות, חומרים תעשייתיים, קישוטים, צעצועים, אופנה – וכך פלסטיק ימשיך להגיע אל נתיבי המים ובסופו של דבר אל האוקיינוסים בהם פוטנציאל הנזק הוא גדול יותר והרבה יותר קשה למניעה.
אם מסת הפלסטיק הימי באזורי האוקיינוס הפתוח והגאות ימשיכו לעלות בשיעורים המתועדים כיום, התוצאה תהיה ריכוז של רעלנים, חומרים מסרטנים ומשבשים אנדוקריניים, כולל תרכובות דמויות אסטרוגן אשר ישפיע כמעט על כל יצור חי.