גל הפסולת ההולך וגדל יוצר בעיה פוליטית עבור הממשלה. איסטנבול – יותר מעשרה מתנדבים עומדים על גבעה היורדת למפרץ מאדאם מרתה בבורגזאדה, אחד מתשעה איים קטנים הפזורים לחופי דרום איסטנבול. הם מתכוננים לנקות את שקיות הניילון והבקבוקים, פחיות הבירה ובדלי הסיגריות המזהמים את החוף. זהו סימן לכעס הציבורי ההולך וגובר על זיהום הפסולת בטורקיה – שהחמיר על ידי התפקיד החדש של המדינה כמזבלת האשפה של אירופה.
ההחלטה של סין לאסור את רוב יבוא הפסולת לפני שנתיים גרמה לתוהו ובוהו בסחר האשפה העולמי – היא הייתה אחראית לקלוט 45% מפסולת הפלסטיק העולמית מאז 1992. בתחילה, הרבה מהפסולת שהגיעה לכיוון סין הגיעה לדרום מזרח אסיה, אך רוב המדינות הללו סוגרות במהירות את גבולותיהן. זה הפך את טורקיה ליעד המועדף על יצואני הפסולת האירופאים; בשנה שעברה, המדינה קיבלה 11.4 מיליון טון פסולת ממדינות האיחוד האירופי, פי שלוש יותר מאשר בשנת 2004, על פי יורוסטוסט.
מבול האשפה יוצר בעיות סביבתיות ברורות לטורקיה, אך יש גם אינטרסים כלכליים להיות אלו הנוטלים את פסולת הפלסטיק כמוצא האחרון של אירופה. "אנחנו אפילו לא יודעים כמה אחוזים מהפסולת המיובאת בעצם ממחזרים, נשרפים או מאוחסנים במזבלות", אמר ניהאן טמיז אטאש, מנהל פרויקט הפלסטיק בגרינפיס הים התיכון.
הממשלה נמצאת תחת לחץ פוליטי גובר לפעול. שר הסביבה מוראט קורום אמר בחודש שעבר כי הממשלה מתכננת להציג חקיקה "למניעת יבוא כמויות גבוהות של פסולת". המהלך, הוסיף, "יאפשר לנו לענות על צרכי חומרי הגלם של תחום המיחזור שלנו מהמשאבים שלנו".
תלות פלסטית
טורקיה ייבאה בשנה שעברה כ -600,000 טונות של פסולת פלסטיק, שהתקבלה בברכה בתעשיית הפלסטיק במדינה."למדינה שלנו תלות של 85% בחומרי גלם מיובאים מפלסטיק", אמרה חביבה טוסון, מהנדסת סביבה ב-PAGÇEV, גוף המיחזור של קרן תעשיית הפלסטיק הטורקית. הסיבה שהתעשייה כל כך מברכת פסולת מבחוץ היא מכיוון שטורקיה עושה עבודה כל כך גרועה בהתמודדות עם המיחזור שלה.
בדו"ח ה- OECD לשנת 2020, טורקיה מדורגת כגרועה ביותר בין המדינות החברות מבחינת שיעור המיחזור הכולל של פסולת. על פי נתוני המכון הטורקי לסטטיסטיקה, מעט יותר מ -12 אחוזים מהפסולת העירונית של טורקיה מוחזרו בשנת 2018. וזה לא מספיק בכדי לשמור על חברות המיחזור. נציגי התעשייה, כולל טוסון, טוענים כי ייבוא הפסולת צריך להימשך למען יצרני הפלסטיק עד שמתקנים מקומיים יוכלו להתמודד טוב יותר עם האשפה של טורקיה עצמה.
אנשי איכות הסביבה רוצים גם להבטיח שטורקיה תפתח פינוי אשפה משלה במקום להסתמך על יבוא. "אנחנו לא רוצים שהמגזר הזה ייעלם", אמרה טולגה יוסל, מנהלת פרויקטים מפלסטיקה של WWF טורקיה. "עד מהרה נצליח למיין יותר מהפסולת שלנו, וכשיגיע הזמן הזה, המתקנים האלה יהיו הכרחיים".
אספני אשפה
ביצוע עבודה טובה יותר של איסוף ומחזור פסולת טורקית פירושה שינוי דרמטי בתעשייה שמעסיקה כמה מהעניים במדינה. בטורקיה, פחי מיחזור הינם נדירים.
רוב הפסולת הביתית נאספת בפח אחד. המיון שקיים מטופל בעיקר על ידי אספני פסולת פרטיים המסתובבים ברחובות כדי לשחזר פסולת למחזור מהפחים. לאחר מכן הם מוכרים את החומרים למתקני מיחזור.
אנשים אלה נפגעו מגל הפסולת האירופית שמגיעה לטורקיה, שכן מחירי הניירות והפלסטיק צנחו, אמר רספ קראמן, ראש איגוד אספני הפסולת ברחובות, לעיתון Sözcü הטורקי. "מוקדם יותר, אספן היה מרוויח כ -100 לירות (11 יורו) עבור יום עבודה, ואילו כעת הם מקבלים תשלום של 30-35 לירות", אמר קרמן.
זו לא הבעיה היחידה שגורמת הדלת הפתוחה של טורקיה לפסולת זרה. אטאש, מגרינפיס, הזהיר כי הרבה מהאשפה המיובאת קשורה לפשע מאורגן. "זו סוגיה מסוכנת". איגוד אספני הפסולת ברחובות טוען כי לחלק מהחברות ישלמו 2,000 יורו על ייבוא מיכל של 20 טון פסולת מזוהמת. ועידת תעשייה שהתקיימה לאחרונה בנושא גינתה את "חוסר התאמת נהלי הרישוי", כמו גם "יבוא פסולת על ידי אנשים או חברות ללא רישיון באמצעות תיעוד של חברות מורשות". טענות דומות עלו בדו"ח של אינטרפול על פשיעה גלובלית של פסולת פלסטיק, שאמר כי רשתות פליליות השתמשו ברישיונות של עסקים משפטיים ככיסוי לפעילותן.
פסולת מבוזבזת
למרות שאי אפשר להבין את מלוא היקף הבעיה, יותר ויותר אירועים מתגלים. בספטמבר האחרון התגלתה פסולת פלסטיק המיובאת מאיטליה על אדמות בבעלות פרטית במחוז איזמיר האגאי. גרינפיס ים תיכון הגישה תלונה פלילית, וקנס הוטל על החברה המייבאת כמו גם על בעל הקרקע. בחודש יוני, תחקיר ה- BBC מצא טונות של פסולת פלסטיק מבריטניה שנזרקו על שפת הכביש במחוז אדנה הדרום -מערבי.
דפרה, סוכנות הסביבה בבריטניה, אמרה כי היא "הבחינה בעלייה ביצוא לטורקיה בחודשים האחרונים ופועלת לכמת זאת במידת האפשר על מנת לזהות אתרים טורקיים שמדאיגים אותם".
אירועים כאלה הם אינדיקציה לכך שהרבה מהפסולת שנשלחת לטורקיה אינה ממוחזרת או מאוחסנת כראוי. היקף הפסולת המיובא עומד גם בסתירה לקמפיין האפס פסולת במדינה, שהושק בשנת 2017 בחסות הגברת הראשונה במדינה, אמין ארדואן. מטרתו היא להגדיל את המיחזור ל -35% מהפסולת עד שנת 2023. הממשלה הציגה מספר אמצעים כגון חיוב היצרנים בדמי תרומה למיחזור והוספת מחיר על שקיות פלסטיק, בנוסף לחייב את העיריות להאיץ את השלמת מתקני המיחזור. התוכנית שהכריז שר הסביבה קורום ב-31 באוגוסט נועדה גם לצמצם את כמות הפסולת המיובאת ל-50 אחוזים בלבד מזה שמשמש את תחום ההתאוששות הטורקי.
עד שזה יקרה, טורקיה תקועה בבעיית זבל הולכת וגדלה. WWF טורקיה מסרה כי כ -1.1 מיליון טונות של פסולת דולפות לאדמה ולמים של המדינה מדי שנה; חלק מזה מוצא את דרכו אל הים, נשטף לחוף במקומות כמו מפרץ מאדאם מרתה. שם מילאו המתנדבים מעל 20 שקים גדולים בזבל כמו נעליים, גרביים ופרחי פלסטיק. "אני מרגישה גאה באיך שהעברתי את היום", אמרה המתנדבת קרן זייטינוגלו.
"אבל זה גם הדהים אותי להבין שבעוד שאנחנו פועלים לנקיון בבית בטבע, אין לנו בעיות להשאיר בלגן מוחלט".
מקור: POLITICO
